מדוע עמודי הנצח היו כמעט (אבל לא ממש) נהדרים

"היורש הרוחני שלשער בלדור" הם קראו לזה. וזה היה - במובן מסוים. אבל תוך כדיעמודי הנצחהיה משחק לא רע לפי שום דמיון, הוא איכשהו לא הצליח להיות יצירת המופת הטרנסצנדנטית שאנשים רצו מתוך הקאמבק הגדול של Infinity Engine.

האמת המוזרה היא שבעודעמודיםהיה אינטליגנטי ומבדר וכן הלאה, איכשהו זה לא הצליח להיות כל כך נהדר או בלתי נשכח. מַדוּעַ? הנה כמה ניחושים.

1) הקרב די משעמם

הם נקראים הנתיבים ה"אינסופיים" מסיבה כלשהי.

משחקי RPG לא צריכים לחיות או למות בעקבות הלחימה שלהם. אבל אם אתה מתכוון לעשות הרבה מזה, להפוך את זה למעניין וספונטני ודינאמי בהחלט לא יזיק.עמודים, למרבה הצער, הוא משחק עם הרבה לחימה, ויש לו בעיה שלמרבה הצער נפוצה מדי עבור RPGs: הטקטיקה והאסטרטגיה עוסקות יותר בהכנה שאתה עושה מחוץ ללחימה מאשר לגבי ההחלטות שאתה מקבל בזמן הלחימה .

המשמעות: לאחר שהבנת את מבנה המסיבה שלך ואת האסטרטגיה הכללית הטובה ביותר של הדמויות שלך, הרווחת. הלחימה בפועל היא רק עניין של ליישם את הדברים האלה שוב ושוב. לזרוק את זה, להכות בזה, להטיל את זה, להכות בזה.

כן, משחק ברמת קושי קשה יותר מעלה את משקל ההחלטות שלך, אבל בסופו של דבר זה עדיין הופך לאותו דבר: אתה מכה גרוב, ומאותה נקודה ואילך אתה לא צריך להסתגל. זה מעדיף תכנון על פני מיומנות. זה מעדיף ניירת על פני פעולה.

זה לא אומר שקרב לא מעניין אם אתה דוחף את עצמך לנסות גישות שונות. זה פשוט יהיה נחמד אם מדי פעם המשחק ידחוף אותך לעשות את זה גם.

2) יותר מדי כתיבה

כתוב יפה. ומיותר לחלוטין.

עמודיםיש הרבה כתיבה. הרבה. זה לא בהכרח רע.Planescape: ייסוריםאחרי הכל כתבתי הרבה. כך מפורסם. אֲבָללַעֲנוֹתהיה תירוץ: זה היה קודם כל בקשר לחסר השם, אז כל הקריאה והדיאלוגים שעשיתם היו ביצירתו כאדם.

בעמודים, לעומת זאת, הגיבור שלך הוא הטיפוס חסר הפנים האהוב כל כך על משחקי MMORPG ומשחקי פריצה. בטח, הם עשויים להביע את הדעה המוזרה, אבל יש להם אישיות בערך כמו גורדון פרימן. אז אירועי ה-Dyrwood לא מרגישים אישיים לגיבור - או אליך. זה לא מרגיש חשוב לדעת ולהבין את ההיסטוריה של המקום הזה.

בעיקרון, קריאה במשחקים היא בסדר - אם המשחק מרוויח את הזכות לגרום לך לעשות את זה.עמודיםלא ממש הצליחו בזה. כתוצאה מכך, אפילו שחקנים כמוני שאוהבים לקרוא את כל הדברים המטופשים של בניית העולם, התקשו לעבור בין קירות הטקסט.

3) המשחק לא כל כך מגיב

איזו אפשרות מרגשת תבחר? תשובה: זה בעצם לא משנה!

אפשר היה לחשוב שמשחק תפקידים כבד כל כך על נרטיב ותככים ינסה לתת לשחקן הזדמנות להשפיע בצורה משמעותית על ההיסטוריה של ה-Dyrwood. תחשוב שוב! אמנם אתה יכול לגשת לבעיות אינדיבידואליות בצורה שונה, ואתה יכול לבחור סופים מרובים, אך לעתים רחוקות יש תחושה שאתה באמת יכול לבחור את הנתיב שלך במקום ללכת בדרך ליניארית מאוד של פירורי לחם.

בשלב מסוים בסיפור, נאלצתי לבחור בין הריגת מנהיג אכזר לבין הדחתו בדרכי שלום. ואתה יודע איזה הבדל זה עשה? אַף לֹא אֶחָד! בטח, כמה פרטים היו שונים, אבל הגעתי לסוף המשחק והסיפור הפיל את כל העסק הזה בלי לחשוב פעמיים.

בטח, יש לך מוניטין ונטיות, אבל איכשהו נראה שאלו כמעט אף פעם לא באמת חשובים, והם מהווים תחליף די חלש לדמות שחקן עם אישיות. כמעט היה עדיף אם הם היו נשלפים לגמרי, כי הם מרגיעים אותך לחשוב שאתה עושה בחירות עמוקות של משחק תפקידים, כאשר במציאות הם עלולים להשפיע רק על משימות צדדיות אחד או שניים.

אולי זה יהיה נסלח. אולי כל הדברים האלה היו נסלחים, אלמלא העובדה ש...

4) התפאורה לא הייתה סופר נהדרת

התפאורה הקסומה של עמודי הנצח: איזה מקום שנראה כמו כל אזור התחלה של D&D.

נחשו מהי אחד מאירועי המחמד הגדולים ביותר שלי ב-RPG? NPCs שאין להם חיים מחוץ לנגן. הבחור הזה שגר באוהל ליד הנהר אף פעם לא שוטף את פניו, או הולך לחפש מזון, או אפילו ישן. הוא פשוט עומד שם, מסובב את אגודליו, מחכה שהמחשב יקפוץ ויגיד שלום כדי שיוכל לבצע את המסע שלו ולעבור להתנהגות המתוכנתת הבאה שלו.

זה היה הגיוני יותר בימים שבהם משחקי RPG איזומטריים היו מוגבלים מאוד על ידי מקום וכוח עיבוד. כיום, זה פשוט גורם לעולם להרגיש מלאכותי באופן שמשחקים עתירי סיפורים ממש לא צריכים.

אבל זו אפילו לא הבעיה העיקרית.

ה-Dyrwood וההיסטוריה שלו היו מחושבים היטב ומפורטים מאוד. אבל בואו נהיה כנים עם עצמנו: זה בעצם אותו דבר בכל גניבת פנטזיה אחרת של התרבות האירופית. זה אפילו עושה את זה מעצבןמשחקי הכסעניין של שינוי קל במונחים כדי לגרום להם להישמע אקזוטיים יותר. ("דוק" הוא דוכס? איזה צירוף מקרים!)

של ייסוריםהעולם היה מקום של גולגולות צפות וכוח עבודה זומבים, פורטלים אינסופיים ונקודות מבט אינסופיות. זו הסיבה שהוא התבלט מיד ממשחקי RPG אחרים - הוא הציע לנו משהו חדש ומסוכן, ולא משהו בטוח ונבדק שראינו מיליון פעמים בעבר.עמודיםהוא בטוח כמעט לחלוטין בתפאורה שלו, ולכן הוא לא נותן לנו כמעט שום דבר שנדבק בזיכרון.

אבל זה בסדר!

תקשיב: לא כל משחק חייב להיות יצירת מופת מעוררת מחשבה. Obsidian Entertainment הם מפתחים איכותיים, אבל הם לא הצליחו הפעם. וזה בסדר, אתה יודע? יש עדיין הרבה דברים קטנים לאהוב במשחק הזה: סצינת הגופות המתנדנדות מעץ, המדע המעוות של החיה, סיפור הרקע של ליידי ווב...

אֲפִילוּעמודיםזה לא היה כל מה שקיווינו שיהיה, זה עדיין משחק מעולה ששווה את הזמן שלך. ואני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא יכול שלא להתרגש לקראת ההמשך,אש מוות!

אהבתם את המאמר הזה? למה לא לבדוק:

כמו עמודי הנצח או שער בלדור? אז בדוק את Tyranny, RPG חדש מאת Obsidian Entertainment
עמודי הנצח: 10 דברים שחשוב לדעת
סקר: מהי הכיתה הטובה ביותר בעמודי הנצח?
עמודי הנצח: המצעד הלבן - 5 דברים גדולים שתאהבו בהרחבה