Undertale הוא משחק RPG כתוב להפליא שנוצר על ידי טובי פוקס המאפשר לשחקן לבטא את עצמו בהמון אפשרויות.
עם סיפור ללא דופי, סיפור ייחודי ופסקול חסר ייחוד, אין זה מפתיע שהמשחק הזה זוכה להערכה רחבה כמו שהוא. עם זאת, אחת התכונות הגדולות ביותר של Undertale היא הקאסט שלו.
כולם מעוצבים באופן אינדיבידואלי עם האישיות, התכונות ומסלולי ההתיידדות שלהם, ברור שלטובי היה אכפת מאוד מהדמויות שלו וזה ניכר. אבל עם כל כך הרבה לבחירה, מה הם הטובים ביותר?
כדי לעזור לענות על השאלה הזו, אנחנו הולכים לפרק את המאפיינים לקטגוריות שונות: עיצוב, סיפור, קרב ונושא. העיצוב יבחן לא רק איך הדמות נראית אלא איך היא פועלת, תוך התחשבות באישיות שלה בכללותה.
הסיפור יעריך את הרלוונטיות שלהם לעלילה ועד כמה הם ממלאים את תפקידם. קרב, כפי שהוא מציע, יעריך כמה כיף וסגנוני הקרב שלהם. לבסוף, הנושא ישפוט את הנושא המוזיקלי המשויך לדמות (אם יש לה). עם זה נקבע, בואו נתחיל את הדירוג!
10. אלפיס
עיצוב: 1/10
סיפור: 6/10
קרב: 1/10
נושא: 1/10 (נושא Alphys)
אל תבינו אותי לא נכון, אלפיס הוא דמות טובה. האישיות המביכה והעניין שלה באנימה הם בהחלט משהו שצריך להתייחס אליו מאוד.
אבל למטרות הרשימה הזו, פשוט אין לה הרבה דברים בשבילה. העיצוב שלה בהחלט ייחודי, כשהוא מקבל מראה של דינוזאור צהוב.
אבל המסרים הקבועים שלה כלפי השחקן ברחבי Hotlands, אם כי מאוד באופיים, בהחלט יכולים להיות מעצבנים קלות.
למרבה המזל, לאלפיס יש רלוונטיות רבה לעלילה. ההתפתחות האיטית שלה עם אונדיין היא לא רק מקסימה, אלא היא ממש עלילה בסיסית לקראת השגת הסוף הפציפיסטי האמיתי. לגבי המאבק שלה - ובכן, אפילו אין לה אחד. לבסוף, הנושא שלה שוב אומנם באופיו, אבל הוא לא בהכרח ה-hang-banger הגדול ביותר כביכול.
9. טמי
עיצוב: 2/10
סיפור: 1/10
קרב: 2/10
נושא: 2/10 (כפר טמי)
להופיע בהפתעה במפל, טמי הוא ללא ספק דמות מוזרה. הדמות שלה מקסימה למדי, עם עיניים מכופתרות ומראה קטן דמוי חתול. יתר על כן, האישיות הכאוטית והכפייתית שלה יכולה להיות משעשעת לפעמים. עם זאת, למרבה הצער, אין לה שום רלוונטיות לעלילה.
הקרב שלה שוגה בצד היותר ממוצע, אבל בהחלט יש בו אלמנטים שמעוררים צחוק קצר. השירים שלה ייחודיים ותואמים מאוד את האופי שלה, אבל שוב אולי זה לא השיר המועדף שיש לחזור.
8. מטאטון
עיצוב: 4/10
סיפור: 2/10
קרב: 5/10
נושא: 5/10 (מוות מאת זוהר)
אורות, מצלמות, אקשן! הרובוט אוהב הדרמה הזה עוסק בהצגת הצגה לכל המחתרת. הקהל העצום שלהם החל ממפלצות לשחקנים קנה להם משיכה רבה.
העיצוב שלהם מתחיל כקופסתי ומשעמם, חולק תכונות של מנחה תוכנית משחקים. עם זאת, במהלך אחת האינטראקציות שלהם, השחקן פותח את 'הצורה הנסתרת' של Mettaton, צובר שיער, פלג גוף עליון ורגליים.
למרות המראה המתמשך שלהם, אין להם שום רלוונטיות לעלילת הסיפור והם יותר דמות צד שכיף לעזור להפיח חיים במחתרת. הנושא שלהם, ספציפית 'Death by Glamour', הוא קצב קליט שמתחבר מאוד לאישיות המשחק של Mettaton ולשיפוטים מבוססי אופנה.
7. אסגור דריימור
עיצוב: 7/10
סיפור: 8/10
קרב: 7/10
נושא: 7/10 (ASGORE)
בתור הבוס ה'סופי' של Undertale, אסגור בהחלט מכה שחקנים בחרדה, והוא ממלא את תפקידו היטב. במהלך המשחק, השחקן שומע את שמו הקשור להתנקשות בנשמות אנושיות ומוצג כדמות של תקווה לחירותה של המפלצת.
העיצוב של אסגור דומה לזה מאוד, ומופיע דמות גדולה המחקה מאפיינים של מלכתו לשעבר טוריאל. עם זאת, האישיות שלו סותרת זאת, כאשר אנו למדים שהוא עצוב על הדברים שעשה, ואפילו מתגעגע מאוד לטוריאל.
עם זאת, הוא מרגיש שהוא חייב להרוג את האדם כי זו הדרך היחידה לשחרר את המפלצות, אז הוא נושא בנטל. ליבו הטוב מציב את תפקידו זה לצד זה, מה שמוסיף מאוד לאופיו.
כמו כן הערה קטנה שהטריידנט שלו הוא אחד הדברים היחידים בקרב אנדרטי שיש לו ספרייט צבעוני. בתור המלך, הוא משרת מטרה מצוינת לסיפור, ומקים אירועים כדי להכניס את Undertale למצב בו נקלע השחקן. הנושא שלו מייצג זאת מכיוון שהוא לא רק קליט, אלא אולי חולק מנגינות של כל חלקי המחתרת.
6. פלוווי/אומגה פלוווי
עיצוב: 8/10
סיפור: 9/10
קרב: 9/10
נושא: 3/10 (הסיוט הטוב ביותר שלך)
הוא אולי נראה כמו רק פרח קטן, אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם. פלוווי היא אחת הדמויות הכי חשובות בסיפור, ואוהבת להעביר את השחקן לגיהנום בשביל השעשוע שלהן.
העיצוב המקורי שלהם דומה לפרח קטן עם עלי כותרת צהובים; סמל חשוב של Undertale. למרות שהעיצוב אינו מרשים באותה מידה, פלוווי הופך לכוכב המכונה אומגה פלואי כאשר הוא אוסף את הנשמות האנושיות האחרות, ונראה כל כך לא במקום שהוא ראוי לדירוג הגבוה שלו.
האישיות שלו רעה ללא הפסקה, ורק לאחר שלוש טרנספורמציות משתנה למעשה לטובה. למרות שזה מעצבן להתמודד איתו, מגיעות לו נקודות על דבקות חזקה באמונותיו. הוא רלוונטי מאוד לסיפור, משחק בתור הנבל המדגיש של הסיפור, דוחף את השחקן למסלול סודי של 'רצח עם', וזו הסיבה היחידה שהשחקן מסוגל להשלים מסלול פציפיסטי אמיתי.
הקרב שלהם, שמתרחש באמת רק במהלך קרב אומגה פלואי, הוא ללא ספק הקרב הייחודי ביותר בכל Undertale. השחקן משחק ללא קופסה להגבלת תנועה, ללא בקרות לתגמול, וללא שמירה לחזור אליה. Omega Flowey הוא אחד מהספרייטים הצבעוניים המלאים היחידים במצב קרב, והוא גם הבוס היחיד שאינו מפוקסל בכל Undertale.
הקרב הייחודי שלו ושיטות ההבסה שלו מתגלים כאחד הקרבות הטובים ביותר. הנושא 'הסיוט הכי טוב שלך' מתחיל מאיים, מתנגן כשהוא מתקרב לאט על המסך, נחתך בצחוק מטורף, ואז ממשיך בקצב מפחיד.
5. טוריאל דריימור
עיצוב: 3/10
סיפור: 4/10
קרב: 3/10
נושא: 4/10 (כאב לב)
משחקת תפקיד אימהי עבור הדמות, טוריאל - כפי שהשם מרמז - משמשת כשומרת הבית עבור ההדרכה של המשחק. הנשמה האכפתית שלה והאובססיה לחלזונות זיכו אותה בקהל מעריצים שהתקבל היטב. העיצוב שלה משקף את אישיותה, נראה לא מזיק ומזמין.
האישיות שלה מאפשרת לשחקן להתקבל בברכה למחתרת ולהרגיש בטוח מפני פגיעה. הרלוונטיות שלה לסיפור לא בולטת כמו דמויות אחרות, אם כי בתור מלכת המחתרת לשעבר והשלב הראשון של המשחק, היא משחקת תפקיד הגון.
הקרב שלה, בהיותו קרב הבוס האמיתי הראשון של המשחק, הוא חוויה מחממת לב: כשהשחקן ממשיך להילחם, טוריאל נהיית פחות מוכנה לפגוע בפועל בדמות. השיר שמתנגן בינתיים הוא שילוב של חובה מושבעת ואהדה, שמתנגן בכבדות לאישיותה של טוריאל.
למרות כל הדברים הטובים האלה, למרבה הצער, טוריאל מתמודדת עם כמה דמויות מתחרות מאוד, ולכן היא לא ממוקמת כל כך גבוה.
4. Undyne/Undyne the Undying
עיצוב: 6/10
סיפור: 5/10
קרב: 6/10
נושא: 8/10 (קרב נגד גיבור אמיתי)
דג רעב לקרב שנלחם על המחתרת, אסור להקל ראש באנדין. ההופעה הראשונה שלה במפל שולחת ויברציות מאיימות לשחקנים, ותוקפת אותם בכל הזדמנות שיש לה. שריון הקרב הכבד שלה וכיסוי העיניים שלה דומים לרוח הרצון העז שלה, והחנית שלה בידה מחמיאה להתקפות הקשורות אליה.
אולם במהלך נתיב רצח עם, באמצעות כוח הנחישות היא הופכת לאונדין הבלתי מת, בוס חדש לגמרי עם נחישות בלתי שבירה. העין שלה נוצצת בחניתות, מה שיוצר עיצוב כללי מהולל ואינטנסיבי. האישיות שלה אלימה עוד יותר, מוצאת דרכים אוברדרמטיות אפילו להכין תה.
גם הרלוונטיות שלה די משמעותית, שכן היא מנהיגת המשמר המלכותי הנלחם למען המלך, ומהווה את כל ההשראה של פפירוס לרצון להיות שומר מלכותי. הקרב שלה על המסלולים הפציפיסטיים והנייטרליים הוא אינטנסיבי, קשה במידה, וייחודי כאשר השחקן מתוודע לנשמה חדשה.
עם זאת, מגוון רצח העם שלה קשה הרבה יותר; נטען שהוא המאתגר ביותר.
התקפות מהירות וכמויות גבוהות של נזק הופכים אותה לאופוזיציה מהנה. הנושא שלה כשהיא הופכת ל-Undyne the Unying מתחיל כרך והירואי לפני שהופך במהירות למנגינה אינטנסיבית המתאימה באופן מושלם לקרב האינטנסיבי בין מגלומני לרוח בלתי שבירה.
3. פפירוס
עיצוב: 5/10
סיפור: 3/10
קרב: 4/10
נושא: 6/10 (Bonetrousle)
מי לא אוהב אח נחוש ואנדרדוג שלד? פפירוס, הבוס האחרון של אזור סנודין, הוא אחיו של sans, מאסטר הפאזלים, ובקרוב חבר במשמר המלכותי.
בניגוד לאחיו, ניתן לתייג את אישיותו של פפירוס כנעליים טובות שלא יעצור בשום דבר כדי לרצות את אנדיין; גם אם זה אומר ללכוד את האדם לאחר שהפסיד לו במהלך הקרב שלו. עם ההומור הילדותי שלו, שחקנים בטוח יקבלו צחוק טוב מהחשבון שלו.
הוא לובש צעיף אדום עם כפפות ומגפיים תואמות עם התייחסות נסתרת על החולצה שלו, שבקאנון יכולה להיות מדי מתלמד למשמר המלכותי.
הרלוונטיות שלו, למרבה הצער, לא גדולה מדי, משמשת בעיקר כמניע מרכזי לפעולות של sans במסלול רצח העם והסיבה שפלוואי אוסף את כל נשמות המפלצות בסיום True Pacifist.
הקרב שלו הוא חילופי דברים מוזרים בין בדיחות מוזרות לבין מכניקת קרב אלטרנטיבית, שמציג לא רק התקפות כחולות, שבהן השחקן לא יכול לזוז בעת נגיעה, לבין טרנספורמציה הנשמה הראשונה, שמחילה על השחקן כוח המשיכה.
המכניקה הזו הופכת את הקרב שלו למשעשע ומשעשע, אפילו יותר כשהוא מלווה במנגינה הקליטה שמתנגנת ברקע.
2. סאנס
עיצוב: 9/10
סיפור: 9/10
קרב: 8/10
נושא: 9/10 (Megalovaniya)
ידעת שזה יקרה בסופו של דבר. סאנס, השלד האהוב והקומי מביא הרבה לשולחן בכל הנוגע לדמויות מושלמות בסך הכל.
הגופן של נאומו מיוצג גם בשמו וגם בגישה שלו, הגישה הצוננת והנינוחה שלו מושכת מעריצים רבים, אבל יותר מכל הגמר המושבע שלו בריצת ה-Genocide סימנה אותו מיד כמועדף של שחקנים רבים.
הרלוונטיות שלו לעלילה אולי נראית לא מובנת בהתחלה, אבל כשלוקחים בחשבון את האינטראקציות הבלתי נראות שלו עם פלוווי, היחס שלו לטוריאל, התומכים שלו באחיו, ונושא הידע לגבי יכולתו של האדם לאפס את היקום, לא יש את חלקו ההוגן בחשיבות.
הקרב שלו, שמתחרה עם Undyne the Undying בתור קרב הבוסים הקשה ביותר, מביא לדינמיקה אפית במאמץ אחרון לשבור את רצונו של האדם לוותר, שכן אפילו הוא יודע שעם מספיק איפוסים, האדם יביס סוף סוף את sans.
הניגוד בין ההימור של הקרב הזה לבין הניסיון הבלתי צפוי של sans לנסות בכלל מעמיד את הקרב הזה ממש גבוה בהשוואה. כל מה שבין ניצול לרעה של מניפולציה גרביטציונית לעצם המתקדמת לבין תמרון גסטר בלסטר להתקפות בזמן התור של השחקן ועד להתקפה המיוחדת שלו לשבור את המטא של המשחק רק מוסיף למה שכבר היה קרב כתוב יפה.
וכדי לשים את הסוכר על השמנת, הנושא 'מגלובניה' שמתנגן ברקע הקרב מפתה סלעי ראש מהשחקן בין משחק למשחק. כהערה אחרונה, 'השיר שעשוי להתנגן כשאתה נלחם בסאנס' לא מתנגן בכלל בזמן שנלחם בסאנס, ובמקום זאת שימש כדג אדום כלפי השחקן כדי לשכנע אותם שאין מאבק עם סאנס (אם הם משחקים בכל דרך מלבד רצח עם).
1. עזריאל דריימור
עיצוב: 10/10
סיפור: 10/10
קרב: 10/10
נושא: 10/10 (תקוות וחלומות)
ולבסוף למקום הראשון שלנו: עזריאל דריימור. כל מה שקשור לדמות ולקרב הזה נבנה לסיפור, לנושא, לקרב ולמצב הרוח הכללי של השחקן. רק ההקדמה שלהם תופסת את השחקנים בהפתעה, ומכניסה אותם למאבק אפי בין הבלתי ניתן להורג לאל המוות.
עם הופעתו, הקרב מתחיל לכאורה כרגיל. בדיקה של עזריאל מגלה שיש לו אינסוף התקפה והגנה, הניסיון לתקוף אותו מציף את מסך השחקן בסמלים של 'MISS', ואפשרות ה-ACT מגלה שהשחקן יכול לקוות או לחלום, וזה גם שם השיר שמתנגן ב. הרקע.
עם זאת, כאשר השיר האמור מגיע לירידה בקצב, הכל משתנה כשהרקע קורס לקשת של צבעים ועזריאל רוקד על המסך עם תמונות אפטר צבעוניות. העיצוב של עזריאל דומה מאוד להוריו בעלי הגלימה של טוריאל וקרניו של אסגור. אישיותו נולדה מהנסיך שנפל עזריאל, שבילדותו נהרג על ידי בני האדם כשניסה להחזיר את גופתה של צ'ארה.
בניסיון נואש להציל את ילדם, טוריאל ואסגור גרמו לאלפיס למזג את שרידיו עם פרח זהב - ומכאן הסמליות שלהם - שיצר את פלואי. חזרתו של עזריאל לאחר התמזגות עם כל נפש במחתרת יוצרת סיפור יפהפה, שכשנשקלים אותו עם מרכיבי המאבק יוצר את מה שרבים מבינים כ'דמות מושלמת'.
במהלך הקרב, עזריאל מביא את השחקן להילחם נגד כמה מהדמויות האהובות, שם הם משחזרים את הזיכרון שלהם כאשר ACT מוחלף ב-SAVE. בעקבות החילוץ של חבריו של השחקן, השחקן מציל את עזריאל, שם אנו צופים בו קורע את חייו של השחקן לשבריר.
כל היבט של הקרב הזה לא רק מחמיא מאוד לנושא הדמות, אלא גם מקדם את הסיפור ושובר את המטא של מערכת הלחימה של undertale. לבסוף, השירים שמתנגנים ברקע מוסיפים לעוצמה המוגברת, ומשלבים אקורדים לכינור, ריפי גיטרה אפיים ולייטמוטיבים מלודיים.
כל מה שקשור לקרב הזה השתכלל עד כל פיקסל אחרון, ומכאן מגיע לו המקום הראוי שלו כמקום ראשון.