סקירת SOMA: משחק אימה מפחיד באמת או סתם הייפ?

אילו זוועות מסתתרות מתחת למעמקים האפלים של האוקיינוס ​​האטלנטי?

שפותח על ידי הצוות שהביא לנו להיטי אימה כמו Penumbra ו-Amnesia הוא משחק ההישרדות למחשב PC 2015 Soma.

בהתחשב במוניטין של משחקי חיכוך, סומה קיבלה כמות מדהימה של הייפ כשהוכרזה. הציפייה עלתה רק עם יציאתם של טריילרי הטיזר הראשונים שהבטיחו לנו חווית אימה בנושא מדע בדיוני ברוח הכותרים הקודמים של Frictional Games.

ללא ספק, כששחקני מחשב נכנסים לנסיגה באמנזיה ומחפשים את תיקון האימה הבא שלהם, לסומה יש כמה נעליים גדולות למלא. רק עשרה ימים לאחר יציאתו לאקרנים, סומה התעלה על קודמו אמנזיה בעותקים שנמכרו יותר מפי שלושה. ההצלחה המוקדמת של המשחק מרשימה, אבל האם Soma היא באמת חווית האימה האיכותית שציפינו לה, או שהיא פשוט מרוויחה מהמוניטין של האולפן?

הטריילר המקדימה למשחק ההישרדות החדש של Frictional Games של Soma.

העלילה

ברוכים הבאים לתחנת PATHOS-II. התחנה האחרונה בסוף העולם.

בשנת 2015 ניצול תאונת דרכים סיימון ג'רט מתגורר בטורונטו, קנדה. עדיין סובל מנזק מוחי קבוע מהתאונה שלו, סיימון בחר לסריקת מוח ניסיונית. נראה כאילו סיימון נרדם במהלך ההליך, רק כדי להתעורר בתוך תחנת המחקר PATHOS-II זמן לא ידוע לאחר מכן.

מאוחר יותר מתגלה כי PATHOS-II היה בשלב מסוים המוצב האנושי האחרון שנותר. ממוקם עמוק מתחת לאוקיינוס ​​האטלנטי, מתקן המחקר והצוות שלו שרדו שביט שחיסל את כל החיים על פני השטח. תחנת המחקר עצמה נקלעה למצב קשה, ונראה שהצוות נעלם. הדבר היחיד שדומה לחיים בתחנה הם קולות אנושיים מוזרים המגיעים מהמחשבים.

בזמן שהוא חוקר את התחנה, סיימון יוצר קשר מרחוק עם אישה בשם קתרין. כשהוא מוצא לבסוף את קתרין, סיימון מגלה שהיא עותק מלאכותי של אחד מאנשי הצוות. למעשה, סיימון הוא גם רק גופה מחודשת עם מחשב מחובר. סיימון האמיתי מת בטורונטו זמן קצר לאחר שבוצעה סריקת המוח הראשונית.

התקווה היחידה שחלק מהאנושות עשוי לשרוד היא קפסולה בשם ARK. זהו לוויין המכיל סריקות מוח של כל צוות המחקר בתחנה. הטעינה על ה-ARK היא גן עדן וירטואלי שבו כל סריקות המוח יכולות לשהות כשהן מרחפות בחלל במשך אלפי שנים. כל מה שסיימון צריך לעשות כדי להשיג מקום ב-ARK הוא למצוא דרך לשגר אותו לחלל. למרבה הצער הוא חייב גם להתחמק כל הזמן מבינה מלאכותית נוכלת שמנסה לשמור על האנושות בחיים, ועל בשרה, בכל האמצעים הנוראיים הדרושים.

ברוכים הבאים ל-PATHOS-II. התקווה האחרונה לאנושות בסוף העולם.

האווירה

PATHOS-II פועל כעת מחוץ למערכת תומכת החיים המעוותת של הבינה המלאכותית.

סומה עושה עבודה מצוינת ויוצר אווירה של חוסר תקווה ובידוד מוחלט. ההתחלה של סומה לוקחת אותנו מטורונטו של ימינו ועוברת במהירות לתחנת PATHOS-II הנטושה האפלה בדקות הראשונות של המשחק. סיימון יוצא ממשרדו של הרופא ונדחף לעתיד חסר סיכוי ללא הסבר או הקשר.

נראה שאט אט עוקף את התחנה טפיל תת-ימי זוהר. מהר מאוד מתברר שצוות התחנה נעדר, או שחייהם מאריכים באופן מלאכותי על ידי מכונה אורגנית. אפילו הדגים השוחים מחוץ למתקן נראים כאילו נדבקו ב-AI הנוכל. מהמחשבים מגיעים קולות שנשמעים מוזר... אנושיים. חלקם אפילו סובלים מכאבים. הנגן נותר תוהה אם זה יהיה רחמים פשוט למשוך את התקע.

כל מה שקשור לתחנת PATHOS-II מהקדמה ועד סוף המשחק מחזק את העובדה שזהו סוף העולם. כל בן אדם מת. הסוף.

מגדל טהרות וירטואלי

האם להשאיר אותו בחיים זו ברכה או קללה?

Soma זורח בצורה הבהירה ביותר כאשר הנגן לוקח את הזמן לחקור ולחשוף את ההערות ויומני האודיו החבויים ברחבי הסביבה. לאחר שהשביט חיסל את כל החיים על פני השטח, צוות תחנת המחקר היה מרותק למעבדות שלהם בידיעה שהאנושות בסופו של דבר נידונה. עם אוכלוסייה כל כך קטנה לא הייתה תקווה שהאנושות תוכל להתאושש. התקווה היחידה לאיזו פיסת אנושות קטנה לשרוד את סוף העולם הייתה לבנות עולם וירטואלי ולשגר אותו לחלל.

בסופו של דבר, מתעוררת כת חדשה בקרב אנשי הצוות. כל חבר התנדב להיסרק עבור פרויקט ARK כדי שהעותק של מוחותיו יתקיים במציאות מדומה. כל חבר יתאבד מיד לאחר השלמת הסריקה. כך ה'נשמה' האמיתית שלהם תוכל לחיות במשך אלפי שנות חלל.

כסריקת זיכרון, סיימון מתקשה להשלים עם העובדה ש"סיימון האמיתי" מת עשרות שנים לפני כן. האם הוא עדיין אנושי למרות שכבר אין לו גוף תקין? האם הוא באמת חי אם הוא יועלה ל-ARK עם צוות PATHOS-II?

בערך באמצע המשחק סיימון מתמודד עם דילמה נוספת. כאשר הוא זקוק לגוף חדש על מנת לשרוד את לחץ המים העצום מחוץ לתחנה סיימון חייב להעביר את התודעה שלו דרך מחשב. כפי שמתברר, כאשר מחליפים גוף, סיימון מועתק במקום מועבר. גרסה מתפקדת לחלוטין של סיימון עדיין שוכנת בגוף הישן. לאחר מכן על השחקן לבחור להשאיר את שמעון האחר מאחור כדי להיות לכוד בתוך התחנה, או רחמים להרוג אותו. זה בערך הנקודה שבה השחקן באמת מבין עד כמה מצבו אפל וחסר תקווה בעולם של סומא.

פעם בני אדם, היצורים האלה הוסבו למפלצות מכניות

ה-AI ישמור על הצוות שלו בחיים בכל האמצעים הדרושים.

ל-AI על סיפון תחנת PATHOS-II יש רק משימה אחת, לשמור על התחנה והצוות פועלים. השיטות שבהן הוא משיג את המטרות הללו אינן מה שהמעצבים חשבו. כאשר התחנה נזרקת לכאוס, הבינה המלאכותית מתחילה לשכפל את עצמה ולגדול. חלק גדול מהתחנה מוחזק יחד על ידי גוף דמוי מפלצת ים זוהר של ה-AI.

מה שנשאר מהצוות עווה על ידי הבינה המלאכותית. ברור שהמחשב השתמש בחיים התת-ימיים בתור התייחסות, והחליט שלבני האדם יהיה טוב יותר עם כמה שיפורים. כמה מהם השתנו כל כך עד שהם בקושי נראים אנושיים. החלק המפחיד הוא שהם עדיין נשמעים אנושיים משהו, והם עדיין מאמינים שהם אנושיים. נראה שהם לא מבינים למה כולם כל כך מפחדים מהם. עלובים. אין דרך להרוג אותם. סיימון הוא מאהב, לא לוחם. הדבר היחיד שסיימון יכול לעשות הוא להימנע מהם.

מבחינה טכנית, גם סיימון נמצא באותה סירה. רק התודעה שלו שרדה לראות את סוף העולם. גופתו מתה בטורונטו לפני זמן רב. הגוף שהוא תופס במשך כל המשחק הוא גופתו של אחד מאנשי הצוות שנדחסה בחליפת צלילה. אז, כשחושבים על זה, סיימון הוא בדיוק כמוהם.

מַסְקָנָה

כשהאנושות מתה, מורשתם נמצאת בקרקעית האוקיינוס.

אם תאסוף את סומה מחפשת הפחדות בפנים אז תתאכזב. למרות שיש כמה רגעים מפחידים באמת, סומה הוא כוויה איטית ומתחיל להרגיש חזרתי על נקודת אמצע המשחק. זה מגיע לנקודה שבה יש פרקי זמן ארוכים שבהם השחקן לא נתקל באויבים, או בכל מכשיר עלילה חדש. Soma הוא לא מסוג המשחקים שיקבל תגובות קיצוניות של פחד בכל צעד כמו אמנזיה או אאוטלאסט. המשחק הזה פשוט ימלא אותך בתחושת אימה ובדידות מתחילתו ועד סופו.

עם זאת, המשחק מצוין בסך הכל. הסיפור מסקרן וחוקר כמה נושאים פילוסופיים עמוקים מבלי להיות יבש מדי. המפגשים עם ה-AI ויצירותיו החצי אנושיות יגרמו ללבכם לפעום מהחזה. אפילו הרגעים השקטים גורמים לשחקנים על קצה הכיסא שלהם לתהות מתי המפלצת הבאה תופיע מעבר לפינה.

האווירה מטרידה, והתקדמות בעלילה תשאב את השמחה ישר ממך. זה נכון במיוחד עבור הסוף, שהוא מריר-מתוק במקרה הטוב. אני לא אקלקל את זה כאן לאלו מכם שלא שיחקו, אבל בוא נגיד שזה יגרום לכם לרצות להניח את הבקר וללכת לחבק כמה גורים.

פסק הדין הסופי

מהן המחשבות האחרונות שלנו על סומא? בסולם של 1 עד 10, אצטרך לתת לו 8. משחקי חיכוך סיפקו בדיוק את מה שהם הבטיחו. הם נתנו לנו אווירה מצמררת ואת תחושת הבדידות והפחד שאנחנו זוכרים ממשחק אמנזיה.

ההיבט היחיד של המשחק שמונע ממנו לקבל ציון גבוה יותר הוא העובדה שהסיפור מאט לזחילה סביב נקודת האמצע. המערכה השנייה היא מטלה אמיתית לעבור מכיוון שהיא מורכבת בעיקר ממשימות אחזור ומעט תגליות חדשות. למרבה המזל, הסוף של המשחק עושה את זה שווה לחייל ברגעים האיטיים יותר של סומה.

מה היו המחשבות שלך על סומא? מצאתם את זה מפחיד? האם זה בכלל התקרב להגיע לרף הגבוה שקבע Amnesia: The Dark Decent? תודיע לנו!

אם אהבתם את המאמר הזה, הנה עוד כמה שאנחנו חושבים שתהנו מהם:

SOMA

11 משחקי האינדי הפופולריים ביותר של 2015

15 משחקי האימה הטובים ביותר שיצאו בשנת 2016

27 תמונות משחקי אימה מפחידות שיעבירו צמרמורת במורד עמוד השדרה

10 דברים שכל משחק אימה צריך להיות טובים